אמש אצל השיננית הקבועה היא שבה להזכיר לי, שהורסים את בניין המרפאה היפה הזה ליד כיכר המדינה ושהיא נאלצת לעבור למקום אחר, הוסיפה שהיא שונאת את האווירה בעיר, רוכבי האופניים על המדרכות, מנופים ומחסומים, בעיות חנייה שנוספו ללקוחות שלה וכדומה (ושהיתה רוצה לרדת מהארץ …"מה מונע ממך עכשיו"? שאלתי בעבר אלה היו הילדים והאם תמצא עבודה ועכשיו שביטוח הבריאות מאוד יקר באנגליה)
השבתי שהשיפוץ של העיר בהחלט לא נעים ולא נוח אך הוא כה נחוץ וכה מבורך לדורות הבאים.
ביננו אם זה היה תלוי בי, הייתי כבר מפנה את מרבית הדירות הישנות שנבנו משנות ה40 (יפו) –שנות ה50- 60 , אלה המטות ליפול ,אלה שעברו בהם חיים דחוסים והזנחה מבנית ומשאירה קיר אחד בכל בניין למזכרת, כדי לכבד את הישן.
כמה ימים קודם, ביקרתי חברה ברחוב בארי הסמוך, שאמורה בשנה הבאה לפנות את עצמה מהבניין המרהיב שלה שיהרס ויתחדש.
כשעליתי לבקר אותה חשתי את האנרגיה של הבניין , חשתי את סיפור חייו העשיר של הבניין, איך נבנה באהבה מחומרים משובחים.
אהבתי את גרם המדרגות היציב והמרווח ואת המבואה הפתוחה בכניסה
אבל הבנתי שדי! צריך להתקדם.
אותה חברה אמרה שעם כל חוסר הנוחות אהבתה לתל אביב גוברת על אי הנוחות.
בחור צעיר אחר שאני מכירה אישית מתעתד בקרוב להגיע מחו'ל כדי להתגורר בת"א המשתדרגת, מתגעגע לחיי הלילה, לחברים המתגוררים באזור למסעדות, לתרבות
באופן מעניין לבת שלי יש חולשה של שנים לבנייה, לאתרי בניה ולמנופים עצומים.. היא מצלמת הרבה מזה בגרמניה.
מה את אוהבת בזה? שאלתי אותה יום אחד
"את העוצמה, את החיות ובכלל התהליך הדינאמי הזה מרגש אותי" השיבה.
מתבהר שיש רמות שונות לאנרגיה וכל אחד חש אותה אחרת ותופס אחרת באופן כה יחודי, ואין טוב יותר או פחות.
אפשר לומר שכשמחלת הקורונה סגרה אותנו בתוך הבית, בשקט בשקט החלו שיפוצים בחוץ, סלילת כבישים, הריסת בניינים, רכבת קלה…במקומות רבים בארץ ובעיקר בת'א.
ת'א על כל שכבותיה העשירות מסמלת יותר מכל עיר דינאמית, תוססת, עם ראש פתוח לכן טבעי שזה אינטנסיבי שם אפילו יותר.
בהיבט של הפנג שואי אני פוגשת הרבה מהדירות המגוונות הללו שעוברות תמ'א, פינוי בינוי, שיפוץ פנימי מאסיבי שמביא לתוצאות מרשימות בתל אביב וסביבתה.
מוזמנת גם לדירות טרום הריסה שצעירים בוחנים אם להשקיע ולקנות.
אני בעיקר נפעמת מהדירות החדשות והמחודשות ומתהליך של התחדשות מהיר מאי פעם.
זכיתי להיות בתקופה הזאת בין ישן לחדש, תקופה של שינוי מדהים שטרם נחווה כמוהו בפלנטה.
אפשר לומר שרוב העולם חווה הרס ובניה בעולם של קוטביות, זו אנרגיה, שאנשים רגילים לחוות באופן אישי בצד הצלחה וכישלון, עליות ומורדות והיא משתקפת גם בבתים.
מצד שני עכשיו כשיש אנרגיה חדשה,
אין הכרח לחוות הרס או טלטלה כה גדולה בבתים שלנו כלומר בחיינו
אפשר פשוט לחוות התרחבות בכל בית שנבחר להיות בו,
נוכל להרחיב את החדרים המטאפוריים אל הגינה ומעבר
עכשיו כשהכל אפשרי, גם בלי לצאת מהבית
מאחלת שנה של התרחבות , זרימה וקלות עם הכל