הטאו של הנפש

iStock_000017591577Small (4)הכתבה הופיע במוסף"זמנים מודרניים" של "ידיעות אחרונות" כתבה: יעל ריין 
דפוסים רגשיים והתנהגותיים, משקפים מערך אנרגטי הטבוע בנו
עם רגע לידתנו. כך מלמדת הפסיכולוגיה של הרפואה הסינית המסורתית, שרואה קשר הדוק בין ביטויים רגשיים/מנטליים לבין סוגי אנרגיה שונים, שאיתם אנו נולדים ושמלווים אותנו אל תוך ילדותינו ובגרותנו. לפיכך, הדרך שבה אנו מבטאים את עצמנו ביחס לסביבה והדרך שבה אנו תופסים את הסביבה ביחס לעצמנו, משקפת מערך אנרגטי ראשוני, מעין "די.אנ.איי." אנרגטי, שיש בו ללמד על כלל חיינו. 

הרפואה הסינית המסורתית תופסת את עולם התופעות שבו אנו חיים, כביטויים שונים של אנרגיה. וכך, כשתופעה מסוימת שאין ביכולתנו לתפוס בחושים הרגילים, מתרחשת ברובד המאקרוקוסמי/שמיימי, זו תשתקף ברובד המיקרוקוסמי/אנושי, בצורה הניתנת לתפיסה בחושים הרגילים. מכיוון שלכל רגע יש מערך אנרגטי משלו, כשדבר מה נולד (אדם, בעל חיים, עץ ועוד), נטבע בו המערך האנרגטי של רגע לידתו, כשכל חייו ישקפו מערך אנרגטי "קדמוני" זה. בדומה לצילום המנציח שבריר שנייה על כל המתרחש לנגד עדשת המצלמה – פעמים רבות, הרבה מעבר למה שעין הצלם יכלה לקלוט ברגע הצילום. הם מתגלים רק כשהתמונה מפותחת ותמיד מפעימים מחדש. 

אחד הכלים היעילים ביותר לצורך זיהוי מערכים אנרגטיים אלה והבנתם הוא, שיטה הנקראת "אנרגיית תשעת הבתים" שמלמדת על תשעה סוגי תופעות מוכרות לנו, כתשעה ביטויים של אנרגיה, והדרך לזהות את המערך האנרגטי המאפיין כל אחד/אחת. 

תשעה ביטויי אנרגיה אלה, כפי שהם מוכרים לנו כתופעות טבע, הם: מים (אנרגיה זכרית, עם ביטויים נקביים, איכות מים), ארץ (האנרגיה הנקבית המוחלטת, איכות אדמה), רעם (אנרגיה זכרית כפי שהיא באה לידי ביטוי בשלב ההתחלתי של צמיחתה, איכות עץ), רוח (אנרגיה נקבית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשלב ההתחלתי של צמיחתה, איכות עץ), "ללא שם" (ביטוי אנרגיה טעון מאוד, שהוא גם זכרי וגם נקבי, איכות אדמה), שמיים (האנרגיה הזכרית המוחלטת, איכות מתכת), אגם (אנרגיה נקבית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשלב השלישי של צמיחתה, איכות מתכת), הר (אנרגיה זכרית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשלב השלישי של צמיחתה, איכות מתכת), אש (אנרגיה נקבית עם ביטויים זכריים, איכות של אש). 

אופיין של האנרגיות הנקביות הוא, מצב של פוטנציאל, "הריון" המקדים מימוש, מקור. ואילו אופיין של האנרגיות הזכריות הוא, מימוש הפוטנציאל באופן מוגדר וברור. ייאמר כאן, שאנרגיות נקביות הן לא בלעדיות לנשים, בדיוק כפי שאנרגיות זכריות הן לא בלעדיות לגברים. במילים אחרות, נשים יכולות להיות אנרגיות זכריות ואילו גברים יכולים להיות אנרגיות נקביות (אנרגיות אלה אינן מחייבות נטיות מיניות אלו או אחרות). האיכות הנקבית נקראת בפילוסופיה הסינית, ין (YIN) ואילו האיכות הזכרית, מכונה, יאנג (YANG). 

ין – יאנג ותשעת ביטויי האנרגיה, כשהם מקובצים לחמש איכויות: מים, עץ, אש, אדמה ומתכת – מהווים הבסיס התיאורטי של הרפואה הסינית המסורתית. בתוך אלה קיימים מספר סוגים של יחסי גומלין, הבולטים שבהם: הזנה וריסון. הזנה הוא מצב שבו איכות אחת מזינה את האיכות האחרת ולפיכך מאפשרת סיכוי טוב יותר לזרימה. ריסון הוא מצב שבו איכות אחת מרסנת את האיכות האחרת ולפיכך עלול להיווצר מצב של אי-נוחות אצל המרוסן לנוכח המרסן. 

מצבים של קונפליקט בין האנרגיה הנקבית לבין האנרגיה הזכרית, יכולים לגרום למצב של קיפאון בהתפתחות הבריאה של האינדיבידואל כאינדיבידואל והמימוש היצירתי שלו/שלה כבוגר/ת. 

בנוסף, חכמה עתיקה זו מלמדת על כך, שלכל אחד/אחת ישנה אנרגיה המאפיינת את תקופת הילדות והנעורים שלו (0 עד 18 בערך, שאז לרוב יוצאים את בית ההורים) ואנרגיה המאפיינת את תקופת הבגרות שלו/ה (גיל 18 ואילך) שהיא היא הפוטנציאל שלו/ה כבוגר/ת, וכי למימוש אנרגיה זו, עלינו לשאוף כבוגרים (כמובן, כל אחד/אחת וסוג האנרגיה המאפיין אותו/ה). ושוב, מצבים של קונפליקט בין אנרגיית הילדות לבין אנרגיית הבגרות, עלולים להביא לדיכוי "הילד הפנימי" או/ו "הבוגר" ובכך לחסום כל אפשרות לצמיחה בריאה. 

להלן מספר טיפוסים, שדפוסי התנהגותם נובעים מקונפליקטים אלה, דפוסים המוזנים על ידי סוגי האנרגיות שלהם ומעצימים את ביטויים: 

"הפרפקציוניסט" 

"השופט", "המבקר", זה שהכללים של מה מותר ומה אסור ברורים לו תמיד, זה שהאבחנה בין טוב ורע אינה ניתנת לערעור. הפרפקציוניסט, זה שתמיד מצפה מכולם להיות מושלמים (כמובן, על פי אמות המידה שלו) ותמיד יש לו מה להגיד על כל דבר וכל אחד/אחת – כמובן בצורה ביקורתית. 

אנשים שבמערך האנרגטי שלהם, אנרגיית הבוגר שבהם מרסנת את אנרגיית הילד שבהם. אנשים אלה כאילו נולדו מבוגרים: הם מעולם לא הרשו לעצמם "להיות שוטים", "לעשות שטויות", "לחרוג מהכללים". הם מעולם לא הרשו לעצמם להיות ילדים במובן המקובל של המילה. הם נולדו עם מעין "בוגר עליון", "סמכות עליונה" שאותה הם משתדלים לרצות. מכיוון שהביקורת העצמית שלהם גבוהה, הם מבקרים בנוקשות גם את הסביבה. מכיוון שכך, אפשר רק להבין למה הם עצמם רגישים כל כך לביקורת של הסביבה. ביקורת זו עבורם היא בבחינת להוסיף עלבון על בושה, משום שהם עצמם השופטים הנוקשים ביותר של עצמם. 

ביטויים אלה מוקצנים אף יותר, כשבמערך שלהם מופיעה האנרגיה הזכרית המוחלטת, שביסודה היא מתכת. נטייה קיצונית לסדר וניקיון, "משקל נכון", "מושלמות", הם בין הביטויים היכולים לאפיין מערך שכזה. 

"המרדן" 

"הילד", זה שלא יכול לדחות סיפוקים, שצריך את מה שהוא רוצה – כאן ועכשיו, שקודם כל אומר – "לא!". בניגוד לבעלי המערך הקודם שבו אנרגיית הבוגר מרסנת את אנרגיית הילד שבהם, במערך של "המרדן" נמצא פעמים רבות ריסון הפוך. כלומר, אנרגיית הילד מרסנת את אנרגיית הבוגר שבהם. בניגוד לקודמיהם שכמו נולדו מבוגרים, אלה נוטים לגלוש לדפוסים ילדותיים גם בהיותם בוגרים, דבר שעלול להקשות עליהם במימוש הפוטנציאל שלהם. 

במיוחד עם במערך שלהם נמצאת אנרגיה הנוטה להתפשטות כמו אנרגיה נקבית עם ביטויים זכרים שביסודה היא אש ועוד יותר כשמדובר באנרגיה זכרית שנמצאת בשלב הראשון של התפתחותה, שביסודה היא עץ. במצבים מאוזנים, אדם זה הוא "הנער הנצחי" במובן היפה של המילה, הוא מאפשר לילד שבו להתבטא בצורה בוגרת ויכול להרים את הסביבה שאתו לגבהים. 

"הפוטנציאל שלא בא לידי מימוש" 

כולנו מכירים אותו: הוא כל כך כשרוני, שופע רעיונות, יכול לעשות הרבה דברים. בפוטנציאל. איכשהו, הוא לא עושה דבר עם אף אחד מכשרונותיו. כולם אומרים עליו, "איזה פוטנציאל שיש בו !" אבל פוטנציאל זה לא בא לידי מימוש. עליו ניתן להגיד, שמרוב פוטנציאל – הוא לא עושה שום מעשה". 

לרוב הוא חולמני, מעדיף "פעילות פאסיבית", שקוע בעולמו הפנימי – שכאמור, עשיר מאוד. מופנם, לא נוטה לחשוף את חלומותיו בקלות, יכול להיות אינטואיטיבי מאוד. דפוס התנהגות זה יכול לאפיין אדם שבמערך האנרגטי שלו, אנרגיית הבוגר מזינה את אנרגיית הילד, עוד יותר אם אנרגיית הילד שבו היא, אנרגיה זכרית שביטוייה נקביים, שביסודה היא מים. במערך זה, הצד הבוגר נוטה "להזין", ובמקרים קיצוניים – "לפנק" את הצד של הילד. בוגר שכזה, יכול למצוא את עצמו גולש לדפוסי "הילד", מתקשה לממש את הבוגר שבו. 

זה שלא יכול להיות לבד 

הוא מקסים, בעל לב רחב, שופע חום, קל להתלהב – להתאהב בו. תמיד עושה משהו, יוצר משהו, נמצא בתנועה. במערך האנרגטי שלו, אנרגיית הילד מזינה את אנרגיית הבוגר. ביחסי גומלין מסוג זה, "הילד הפנימי" כמו מזין את הבוגר ובמצבים מאוזנים, מסייע לבוגר לבוא לידי מימוש. הילד כמו נותן לבוגר השראה לבטא את עצמו מבלי להתעלם מהילד שבו. במצבים לא מאוזנים, יחסי גומלין אלו של "ילד מזין בוגר", עלולים להביא לקיפאון של הבוגר כבוגר ולקונפליקטים שיש בהם לחסום את צמיחתו. 

במערך האנרגטי של "זה שלא יכול להיות לבד", נמצאת אנרגיה נקבית עם ביטויים זכריים, מסוג אש. גבר אידיאלי, רק שיש לו בעיה קטנה: הוא לא יכול להיות לבדו, הוא תמיד צריך להיות במערכת יחסים כלשהי ולקבל טונות של תשומת לב ואהבה. האש, אנחנו יודעים, מאירה ומחממת אבל כדי לבעור, היא חייבת חומר בערה (בשונה מאדמה, מתכת, מים – שיכולים להתקיים בפני עצמם. גם עץ יכול להתקיים, מנותק מאדמה וממים, לפחות זמן מה). קיומה של האש מותנה בקיומו של חומר התדלוק שלה – כל הזמן. לכן, אדם שבמערך האנרגטי שלו מופיעה אנרגיית אש, חייב את הפיד-באק המחמם, כל הזמן. הוא יכול להיות במערכת יחסים שלא מתאימה לו אבל לא יעזוב אותה, עד שימצא אלטרנטיבה אחרת. 

———– 

חשוב לציין כי בחלוקה זו לטיפוסים, אין משום כוונה לתייג אנשים בצורה פשטנית ורדודה. צריך לזכור כי כל אדם הוא "מערך מורכב" של מספר סוגי אנרגיה עם יחסי גומלין ביניהם, שאותם הוא מממש בצורה זו או אחרת לנוכח נסיבות חייו – ויותר חשוב, הדרך שבה הוא מתייחס לנסיבות חייו. ובכל זאת, החלוקה לטיפוסים מאפשרת איזושהי נקודת פתיחה ורקע שאיתם ניתן להתחיל לעבוד. 

השיטה עוסקת ברובד נוסף: הצד הזכרי והצד הנקבי שבתוך כל אחד/אחת מאיתנו וכיצד יחסי הגומלין בין אלה, באים לידי ביטוי במערכות יחסים בינאישיות שלנו. אל מנת שלא לבלבל, חשוב להדגיש: הצד הזכרי והצד הנקבי אינו קשור בהכרח לאיכות האנרגיות (הזכריות או הנקביות) הנמצאות במערך האנרגטי. פעמים רבות דווקא בצד הזכרי (של גברים או נשים כאחד) נמצאות אנרגיות נקביות ובצד הנקבי נמצאות אנרגיות זכריות. 

על פי תפיסה זו, לכל אחד/אחת מאיתנו ישנה אנרגיה המאפיינת את הצד הזכרי שבו ואנרגיה המאפיינת את הצד הנקבי שבו. בעיות במערכות יחסים בינאישיות תהיינה, כל עוד קיים קונפליקט בין שני סוגי אנרגיה אלה. למשל: 

"המלאך שנשוי למפלצת" 

היא כל כך טובה, מרצה, מוותרת, יוצאת מגדרה כדי לספק אותו, באמת, אישה מקסימה. לא כל כך ברור איך היא נפלה לידיו של מפלצת שכזו. האמת היא שבחוץ לא כל כך רואים את היחס המשפיל שלו כלפיה. הוא דווקא נראה בסדר. אבל החברות והקרובים, כולם יודעים עד כמה בבית, הוא מגביל אותה, מרסן אותה, לא נותן לה להתבטא. זה מה שהיא מספרת כמובן. מה באמת קורה שם ? 

אישה שאנרגיית הצד הזכרי שבה, מרסנת את אנרגיית הצד הנקבי שבה, עלולה למצוא את עצמה ממגנטת אליה מערכות יחסים שבהם היא מרגישה מרוסנת על ידי הגבר שאיתה. אישה כזו יכולה לחוש כי זה לא צודק וכי לא מגיע לאישה כמוה להיות עם "גברים כאלה", בעוד שלמעשה היא היא זו שמושכת אליה אותם, כשיקוף של מערך הזכרי/נקבי שבתוכה. פעמים רבות, מתגלה כי לא מדובר בריסון ממש, אלא בראייה סובייקטיבית של אישה זו, והשלכה של הריסון הקיים בתוכה על מערכות היחסים שבהם היא מעורבת. 

היא יוצרת מצבים שקוראים לו "לרסן" אותה, כשהיא לא מודעת לכך. 

"הפרייר שמשלם על כולן" 

כמה זה היה יכול להיות אידילי: המלאך נשוי לפרייר והמפלצת משלמת על כולן. אבל החץ של קופידון נמשך לגירויים (מי יודע, אולי בגלל המערך האנרגטי של קופידון, או של החץ…) על כל פנים, הגבר שלפנינו הוא איש טוב, בבית חנכו אותו כי כשיוצאים לבילוי עם אישה, הגבר הוא זה ששולף את הארנק. וזו שאתו תמיד יודעת לבחור את המסעדות היוקרתיות ביותר, את המנה היקרה ביותר, ובדרך לשם היא אף דואגת לעצור כמו בלי משים ליד חנות בגדים יוקרתית וכאילו במקרה להיכנס לשם וכאילו במקרה להעיר עד כמה היא אוהבת את הבגד שלגמרי במקרה מונח על הקולב הכי יקר. או כן, יש לה בן בבית מנישואיה הקודמים שעוד מעט הוא חוגג את הבר-מצווה ולגמרי במקרה חנות בגדים יוקרתית שבה ניתן למצוא חליפה לנער, נמצאת ממש ממש ליד. והכל בדרך למסעדה. 

איש טוב, חלומה של כל אישה. כך בכל אופן המשפחה אומרת. איך זה שהוא נמצא עם "שפרינצה" שכזו. במערכות יחסים שבהן הוא מעורב, "איכשהו" הוא תמיד מוצא את עצמו "דואג" לאישה שאיתו, "מפרנס אותה", "מזין אותה". 

פעמים רבות מדובר בגבר שבמערך האנרגטי שלו, אנרגיית הצד הזכרי שבו מזינה (בשונה מאנרגיה מרסנת) את אנרגיית הצד הנקבי שבו. ושוב, גבר שכזה יכול להרגיש תסכול ותחושות של אי-צדק לנוכח מצב "לא מאוזן" זה, אבל הדרך שבה הוא מבטא את עצמו במערכות יחסים, משקפת את יחסי הגומלין שבין אנרגיית הזכר שבו לבין אנרגיית הנקבה שבו. הוא ממגנט את זה. 

האם ניתן לשנות? 

מכיוון שמדובר במערך מולד, לא ניתן לשנות מערך אנרגטי. לעומת זאת, כן ניתן להחליף דפוס לא מאוזן בדפוס מאוזן, עדיין בהתאמה מלאה למערך האנרגטי, ובכך להביא לשחרור וצמיחה יצירתית ובריאה. הפסיכולוגיה של הרפואה הסינית המסורתית ושיטת "אנרגיית תשעת הבתים" שואפות להביא את האדם למודעות עצמית גבוהה יותר, קבלה עצמית ומימוש הפוטנציאל הייחודי הגלום בו, תוך שימוש בתכונות של סוגי האנרגיה שלו. תכונות אלה הן כמו כלים בתיבת הכלים הייחודית שלו. במקום להיאבק בהם, ניתן להיעזר בהם לצורך גדילה. 

האם לסוג האנרגיות שנמצאות במערך האנרגטי (זכריות או/ו נקביות) יש קשר לנטיות המיניות? 

יכול להיות אבל לא בהכרח. אצל גבר שבמערך האנרגטי שלו מופיעות רק אנרגיות נקביות (גם בצד הזכרי שלו וגם בצד הנקבי שלו), בדרך כלל ניתן לראות נטייה להתנהגות מצ'ואיסטית, "סופר גברית" (על פי אמות המידה שלו כמובן), כדי "לחפות" על החסך באנרגיה התואמת את המין שלו. אצל אישה שבמערך האנרגטי שלה מופיעות רק אנרגיות זכריות (גם בצד הנקבי שלה וגם בצד הזכרי שלה), תנסה להפגין לרוב, "נשיות מובלטת" (כפי שהיא תופסת אותה, ברור), בעזרת "סממנים נשיים מובהקים" כמו איפור ועדיים. 

האם שיטת "אנרגיית תשעת הבתים" היא אסטרולוגיה? 

לשיטת "אנרגיית תשעת הבתים" יש גם צד אסטרולוגי, הנקרא "אסטרולוגיית תשעת הכוכבים" ויש כאלה העוסקים בכך. לאסטרולוגיה יש מקום נכבד מאוד בהתפתחות הרפואה הסינית המסורתית. למעשה, התייחסות הכתבים הרפואיים הסיניים העתיקים לעיקרון "חמשת היסודות", מצוטטת ישירות מספרים פר-רפואיים קדומים, שעוסקים בפילוסופיה, אסטרולוגיה ופוליטיקה – הקדום שבהם (ככל הידוע):SHU CHING , ספר על פילוסופיה פוליטית, שהופץ בין המאה העשירית למאה החמישית לפנה"ס. רק מאוחר יותר, כמאתיים שנים לפני הספירה, מופיעה ככל הידוע, ההתייחסות ל"חמשת היסודות" ביחס לגוף ולרפואה, בספר LING SHU , שהיה ככל הנראה הספר הראשון בקלאסיקה של ספרי הרפואה הסינית בסין. 

ובכל זאת, הפסיכולוגיה של הרפואה הסינית המסורתית אינה אסטרולוגיה. בשימוש בשיטת "אנרגיית תשעת הבתים", יש כאמור זיהוי המערך האנרגטי המולד כנתון פתיחה שממנו יוצאת העבודה – הבנת יחסי הגומלין בין ביטויי האנרגיה השונים וכיצד אלה באים לידי ביטוי בחייו של בעל המערך. 

חמשת היסודות מכונים במקורם, חמש הטראנספורמציות, מעידות על שינוי, התהוות. בפסיכולוגיה של הרפואה הסינית המסורתית, המלמדת על קשר ישיר בין הגוף/נפש/רוח, יש דגש על הדרך, מה שהפילוסופיה הסינית מכנה, דאו (TAO) ועל המסע. מסע רוחני שהגוף והנפש הם חלק ממנו. לקראת מסע, אנו יודעים, יש צורך להצטייד במפה, מצפן וצידה לדרך. כך גם במסע זה. מפת אנרגיית תשעת הבתים מאפשרת מסע יש בו משום נכונות לצאת מאותו "גן עדן של שוטים", על מנת לחזור ל"גן עדן" האמיתי, בוגרים יותר ואולי קצת יותר חכמים.