פנג שואי בסיאול- חלק א


ההיסטוריה של קוריאה  שזורה ללא הרף בהרס ובבניה מחדש.

אפשר לומר שלאורך ההיסטוריה הארוכה מאוד שלה, בתקופות שונות עשו סין ויפן ככל אשר ביכולתן כדי  לכבוש את קוריאה ולשלוט בה בכל רמה: תרבותית, כלכלית וכדומה.
בסופו של דבר נוצר בה המיזוג המדהים של מה שהיא היום.
קוריאה הדרומית הוכתה קשות ב1950 ב"מלחמת קוריאה" והפכה להיות מי שהיא, לאחר שנפרדה מאחותה הצפונית באופן רשמי ב1953.
ההפרדות, הטראומה והאובדן הגדול נמצאים בתודעה של העם הקוראיני ולא רחוק היום בו ישובו להתאחד מחדש.   

סיאול, עיר הבירה,  נחשבת  כ"נס שעלה  מתוך האפר" של מלחמת קוריאה ,  מובילה היום בכלכלה עולמית, בטכנולוגיה, באינטרנט המהיר בעולם, ברשת של רכבת תחתית המהירה בעולם  ונמל התעופה הבינלאומי של אינצ'ון, נחשב מהטובים בעולם (חוויה נהדרת לעשות צ'יק אין ולקבל החזר מס) .

המזרח מרתק אותי והוא חלק ממני בדרכים רבות. הפעם ביקשתי לחקור את הפנג שואי  ואת תרבות המזרח בסיאול. להלן סקירה כללית.

הביקור הראשון היה בארמונות.

השער הראשי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כל ארמון והקסם שלו. הארמון הגדול והמרשים ביותר (מבין חמישה)   נבנה  ב1395 על ידי שושלת ג'וסון  ושימש ביתם של מלכים וממשלות שושלות ג'וסון נקרא Gyeongbokgung Palace.

המקום המורכב ממבנים רבים, נהרס בשריפה במהלך הפלישה היפנית לקוריאה ב1592 וננטש במשך מאתיים שנה. עם זאת, במאה ה-19, כל 7,700 החדרים של הארמון שוחזרו בהנהגתו של הנסיך יורש העצר הונגסון. ב1911 מבנים רבים   נהרסו שוב על ידי יפן. אפשר לומר שעד סוף 2009 שיחזרה ממשלת קוריאה    40% מהמבנים. בעורפו של הארמון מצד צפון תומך כ"צב"  הר בוקהאנסאן, Baegaksan
ומבואת החזית הדרומית  עצומה להפליא (בתמונה) הארמון המרכזי יושב על במת אבן במרכז חצר מלבנית , הוא עשוי ברובו מעץ ומעוטר בסמלי הדרקון והפניקס.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הארמון הקטן •    Deoksugung palace  נמצא ממש במרכז העיר.  בשהותי שם  ראיתי בעיקר אנשי עסקים ועובדי היי טק שבאו לנוח מהמולת היום.

גולת הכותרת היא טקס החלפת המשמרות המשעשע והאינטימי שזכיתי ושמחתי לחוות. היה שווה לנוח בארמון ולחכות גם שעה וחצי לטקס בעיקר כשהוא לווה במשקה נפלאה של אייס תות שדה לטה.

כשרוצים לבקר בגן הסודי המקסים, שנמצא בארמון Cheonggycheon palace השני בגודלו, נדרשים לקחת הדרכה מקומית כדי להיכנס. ההדרכה נועדה לפקח על זה שלא יבוא אף גורם שירצה שוב להרוס את המקום הנפלא הזה. המדריכה הסבירה, שסוד הקסם של המקום הוא  אמונה שההרים המקודשים הנמצאים סביב שומרים על המקום. המדריכה אף הוסיפה, שהארמון נהרס אך כיון שהתוכניות העתיקות נשמרו הוא נבנה מחדש בדיוק כפי שהוא היה קודם.

בצד הרס ובניה גם חדש וישן, מסורת וטכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית מאפיינים את דרום קוריאה וזו גם התחושה שקיבלתי בארמונות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הייחוד של סיאול נשקף כבר מחלון האוטובוס משדה התעופה לעיר בשרשרת הרים עקבית (בתמונה) , שעקבה אחרי הנסיעה לכל אורך הדרך. סיאול מוקפת הרים.כ: נאמסם, נאקסן  אינווקסאן  שהגבוה מביניהם הוא הר בוקהאנסאן, Baegaksan .     פגשתי בהרים בסיור לילי, אז טיפסתי  גבוה לראות את סיאול ממבט של ציפור ובסיורים נוספים שעשיתי גם מחוץ לסיאול.  יכולתי לראות לא רק שרשת הרים ירוקה ומשגשגת מתפתלת כצורתו האהובה  של הדרקון, ששמר על סיאול גם בתקופות המאתגרות ביותר שהיו, ועוד איך היו, לפני שהיא הפכה להיות סופר טכנולוגית, עם ערכים נעלים של שירות, ניקיון ,מקצועיות.

ואיך אפשר בלי מים?  סיאול נמצאת בצפון-מערבה של קוריאה הדרומית  ונחצית באמצע על ידי נהר ההאן (בתמונה) לשני חלקים – סיאול שמצפון לנהר, וסיאול שמדרום לנהר. בנוסף יש את אפיק הנחל צ'אונגיצ'און (Cheonggycheon Stream), העובר במרכז סיאול

(בקטנה- לפני למעלה מ20 שנה עשיתי כתבות תדמית לעסקים ובאחד המפגשים הגעתי לנציג של יונדאי באזור המרכז. יונדאי היתה אז לא מוכרת ובמקרה זכרתי היטיב את דבריו שהיו מלאי תשוקה כשאמר- את עוד תראי איזה הצלחה תהייה למכונית הקוראינית הזאת. הייצור נעשה ברמה של היפנים ואפילו הרבה יותר.)

 פנג שואי זה על הרים ומים. ואם יש הרים יציבים וירוקים כבסיס ,אפשר לראות שהאנרגיה במקום תשדרג אפילו יותר.

סיור מרתק לקחתי לכפר קוריאני מסורתי , שהוקם כדי להציג את הבתים השונים שנבנו בהיסטוריה הקוראינית. יכולתי לראות את דפוס החדרים המלבנים ואת דפוס המבנה המלבני השלם חוזר על עצמו.

כך נראה בית של אדם עשיר מלא בכל טוב גם בריהוט וגם בחדרים שאחסנו מוצרי מזון לתפארת (בתמונה). 

 

 

 

מעניין אך מובן היה לראות שבבית טיפוסי חדרי הנשים היו מאחור וחדרי הגברים היו בחזית (בתמונה). נהניתי לראות את הבתים השונים ולראות מופע מסורתי מהנה.

 

 

 

במוזאון לפולקלור , בסמלים השונים שהוצגו בחנויות לתיירים פגשתי גם את האסטרולוגיה הסינית ואת שאר הסמלים המאפיינים את המזרח.

חשוב היה לי במיוחד לבקר את בית הנשיא  המכונה "הבית הכחול" שנבנה על פי עקרונות הפנג שואי ונפתח לראשונה לקהל הרחב במאי 22, על כך בכתבה נפרדת בחודש הבא

לצפייה בתמונות נפלאות מהטיול לקוריאה בקישור