אימון ומטאפיסיקה סינית
"מולדתו של השום דבר היא הבית האמיתי-" לו טאנג- פי
ההליכה בדרך החיים המשתנה והמתעתעת חושפת אותנו יותר ויותר לצורך בתובנות שימושיות ובכלים ראויים כדי לחוות ייתר קלות בתנאים נצחיים של חוסר וודאות כמו למשל: להיות שלמים (באינטגריטי) לאבד שליטה להיות כאן ועכשיו לברוא מציאות חיובית בשנים האחרונות, ניסחו ספרים רבים ברוח העידן החדש בצד אנשים וחברות רבות אף יותר שיטות ייחודיות וחדשניות כדי לאמן אנשים לפרוץ דרך בחיים שלהם.
"לחיות ללא פחד לחוש את העולם לחוות את המכשולים לדעת את העולם מעבר לשער התופעות…"
כך המליץ בין שאר התובנות המרתקות שלו לאו צ'ה ,פילוסוף דאואיסטי, שנולד במאה השישית לפני הספירה. הדרך אל האושר אושר העסיק בני אדם מאז ומעולם. חשיבות העשייה מול המנוחה, הצורך להשיג תוצאות מיידיות מול הצורך להימנע מהן, שחיתות מול אמת פנימית, שלום מול מלחמה, נאמנות מול בגידה ועוד נבחנו כבר לפני כאלפיים חמש מאות שנה על ידי הפילוסופים הדאואיסטים.
הם דברו על תכונות נעלות ,על השאיפה להיות בשלווה, על חשיבות הדרך (הטאו) ועל ההיכרות עם הצ'י שאין לנו יכולות לכלוא, או לשנות אלא לקבלו כמות שהוא כדי לזכות בשלווה ובאושר. מה ההבדל? שום דבר לא השתנה מאז. האדם נותר עם אותן תשוקות לעולם החומר ולהאדרת האגו.
בימי קדם הייתה השאיפה הגדולה, למשל, היכולת ללמוד ,לנצח בקרב או לזכות במשרה נחשבת בשירות הקיסר, היום אנשים כבר לא יסתפקו במכונית חדישה, בטלפון מהדור השלישי, או במחשב עם מסך דק ועוד ועוד. אדם קורץ מאותו חומר אז והיום וכלום בעצם לא השתנה גם לא הרצון להצליח.
התשוקות נותרו ועמם גם התעתוע. התפאורה היא זו שהשתנתה. אף אחד לא המציא שום דבר וכל פרשנות היא ממילא סובייקטיבית, אם יוצאים מתוך הנחה שהמקום הטוב ביותר להיות בו הוא מקום של כלום. בכלום אין שיחות סרק המהדהדות בראשנו, אין הסחת דעת של הסביבה שלנו ויש הקשבה מתוך השקט אל המרחב הפנימי היודע הנמצא בתוכנו. לאו טסה אמר שאם נתבונן בטבע, שרויים בדממה ומוקפים בחוק העולם, נוכל ללמוד את כל מה שצריך.
נשמע לכם מוכר?
היום השואפים להגיע לתוצאות בחייהם נחלקים באופן כללי לרוחניים, העוסקים במדיטציה, דמיון מודרך ,הקשבה לילד הפנימי ועוד או לרציונלים המשתמשים בשיטות אימון שונות או קואצינ'ג, הכוכב העולה של המערב. אז קראו לזה השאיפה להתמזג עם האחד או לחיות בהרמוניה.
אם דבר אכן לא השתנה – ראוי שכל אחד ישאל את עצמו מה הוא יודע ומה מתוך זה הוא עושה? או שילך ללמוד מה אפשרי עבורו ויתאמן להפוך את זה למציאות. האחד הגדול הפילוסופיה הדאואיסטית קוראת לזה מזל אדם, אך היא לא מסתפקת בזה בהיותה עוסקת, בצ'י הנמצא בתוכנו, בביתנו ומעלינו.
זן מסטר סונג סיפר פעם לביתו של אחד התלמידים:
"דמייני לעצמך מפעל של עוגיות. כולן מאותו בצק ויש להן אותו הטעם. חלק מהעוגיות בצורה של בית וחלק בצורה של עצים וחיות וגם אנשים עושים מהבצק של העוגיות. עכשיו תפתחי את העיניים ותסתכלי על הנוף. הכל עשוי מאותו בצק,הבתים הכלבים והאדמה וגם האנשים". הבנת? הוא שאל? כן ענתה הילדה "כולנו אותה העוגייה" (מתוך ספר הטאו-לאו צה תרגום והערות ניסים אמון).
הפילוסופיה הסינית עוסקת באחד הנוצר בקשר בין אדם שמיים ואדמה. דרך השמיים בתוכנו, גורל ,פוטנציאל ומזל ,עשיית הבחירות הנכונות בזמן הנכון והאבחון הממוקד הנוגע במה שעוצר כל אחד מאיתנו בנקודת זמן מסוימת או באופן גורלי אנו לומדים מתוך האסטרולוגיה הסינית. דרך אדמה או פנג שואי אנו למדים על המחשבות, החוויות והפעולות המשפיעות עלינו ,מחלישות או מחזקות אותנו, מעייפות או מזינות אותנו מתוך שהייה בחדרים השונים בבתים המגוונים בהם בחרנו לגור.
דרך האדם אנו יכולים לראות מהו חלקנו בבריאת עצמנו על פי המעשים שאנו בוחרים או לא בוחרים לעשות. אותם דאואיסטים גם הציעו שלקלות ושלמות יותר עבורנו מוטב לנו להתאמן כיצד עלינו לצאת מתוך עצמנו כדי להתבונן, לשנות ולהשפיע גם על האדמה בה אנו עומדים ,באמצעות הבתים בהם אנו מתגוררים וגם להפנות עינינו אל השמיים היודעים ובכך לתרום לנו ככל אשר ביכולתנו כדי לקדם את המודעות שלנו, לקחת אחריות על חיינו ולהתחבר לאחד הגדול.
מדוע עלינו לסמוך רק על עצמנו? אדמהאדמה אדם אדם שמים השלוב ההוליסטי הוא בין הכלים המודרניים שהביאו שיטות האימון המאפשרות לאנשים לפעול נכון ולעשות בחירות נכונות עבור עצמם בשילוב עם ידע עתיק וניסיון של חכמים מאיתנו שכבר היו שם.
לזה אני קוראת אימון בשילוב מטאפיסיקה סינית. תוכנית מרתקת זו המאמנת אנשים למימוש והגשמה באמצעות כלים מודרניים באימון יחד עם כלים עתיקים מתוך מטאפיסיקה סינית נלמדת בשנה ג'- לימודי בוגרים.
תוכנית הייחודית זו אף נלמדת מחוץ לכותלי בית הספר בשיתוף עם שמחה לוין (מ.א) מנכ"לית מרכז "כישורים-קישורים " יועצת ומאמנת אסטרטגית, בחסות האוניברסיטה העברית –המדור ללימודי חוץ.
