מדע הצ'י

46716-ספירלהעל הקשר בין צ'י, מדע, רפואה ומטאפיסיקה סינית. 
כתבה: דר' דינה ראלט 

"בכל מקום שרואים חיים רואים רשתות" (פריטז'וף קפרה The Web of Life) 

נקודת מבט משולבת וחדשה על זרימת מידע, ביולוגיה מודרנית ורפואה סינית. 
בהתבסס על האופי הזרימתי של הפילוסופיה הסינית מוצעת במאמר תבנית הלקוחה מהרפואה הסינית ורלבנטית גם לביולוגיה מודרנית וגם לזרימת מידע גלובלי. 
נתונים ביולוגיים ראשוניים מאשרים את התבנית הסינית הבסיסית ופותחים פתח לניתוח מערכות מידע מזווית חדשה ולאינטגרציה בין מזרח ומערב.
 

מבוא
 
כשהיסטוריונים ניסו לתעד את המצאת השעון המכני, אחת מפריצות הדרך החשובות בהיסטוריית המדע והטכנולוגיה, הם אישרו הימצאות שעונים מכניים בסין במאה השביעית לספירה או אולי אף קודם לכן באירופה, שעונים לא הוזכרו לפני המאה ה-14. 
עכשיו כשאנחנו בעיצומה של פריצת דרך עולמית נוספת – מהפיכת המידע – האם ייתכן שהסינים הקדימו אותנו גם בתחום זה? 

עד לשנות השבעים נהגו חוקרים מערביים להתייחס אל העולם כאל ישות מכניסטית הפועלת על פי חוקים של סיבה ותוצאה. עם התפתחותו של תחום מחקר חדש – הכאוס, קרסה השקפה זו ואת מקומה תפסה החשיבה המערכתית (הפוסט מודרנית, הכאוטית); בכל מקום שנבחן, נראה כי הטבע פועל בצורה כאוטית (מזג האוויר, קצב הלב, מבנה העלים, צורות הצדפים, היעלמות הדינוזאורים ועוד). 
למרבית הפלא, החשיבה הפוסט מודרנית (כאוטית) של המדע דומה יותר לפילוסופיה הסינית מאשר לחשיבה המדעית במאות האחרונות. ואכן, זו כפי הנראה הסיבה שהחל משנות השבעים תורות סיניות כמו אקופונקטורה או פנג שואי הפכו למאוד פופולריות במערב. 

יש סדר בבלגן 

אלפי מאמרים נכתבו על הצפת המידע בזמננו, ולמרות זאת אנחנו מצליחים למצוא את דרכנו במאגר האינסופי של המידע, בוחרים במודע או שלא במודע במסלול הרלבנטי לנו. 
איך אנחנו בוחרים מה לדעת? מה משפיע על הבחירה שלנו? התשובות לשאלות כאלה הן הבסיס למחקרים החדשים על תבניות זרימת מידע. 
כדי שנוכל להגיב למידע וכדי שהמידע לא ייבלע בים אינסופי של נתונים, חייב המידע להיות מקוטלג על פי חוקים כשלהם (חוקי טבע אולי?) וגם חיוני שהוא יוכל לזרום ללא הפרעה. 
זה סביר לכן להניח שדפוסים טבעיים ישלטו ברשתות מידע צומחות כמו למשל ברשת Science Commons שהיא רק דוגמא אחת מיני רבות. 
כאמור, אם הביולוגיה החדשה הופכת להיות המובילה במדעי התקשורת, ייתכן שדפוסי חיים יהיו המפתח לפיצוח קוד המידע. דוגמא מעניינת היא עבודתו של ברבסי מאינדיאנה המצביעה על חוקי טבע המשותפים לרשתות בכל עולם החי. הוא בחן תבניות של רשתות ביוכימיות אצל 43 אורגניזמים שונים מכל תחומי החיים והראה שלכולם תבנית זהה מבלי קשר לגודלם של היצורים או מיקומם בסולם האבולוציה. 

ביולוגיה – מדע מידע
 
יכולתנו הגדלה והולכת, לטפל במודלים ביולוגיים מורכבים בעקבות הטכנולוגיות החדשות ועוצמת המחשבים, הובילה לפרויקטים כמו פיצוח הגנום האנושי [והיא המאפשרת עכשיו את שינוי הגישה לכיוון ביולוגיה מערכתית. כמו שאמר חתן פרס הנובל אלפרד גילמן: המדענים בילו את 50 השנים שחלפו בפירוק המערכות הביולוגיות לאבני הבניין שלהן ועכשיו תלוי עתיד המחקר הביולוגי ביכולת להרכיב את הפריטים בחזרה לשלם. 
הבנת תהליכי זרימת המידע תעזור בו זמנית להבנת השלם בביולוגיה ולהבנת בסיס תבניות הטבע של התקשורת. 
על התקשורת כגורם החיוני לניהול מורכבות החיים או על תהליכי מידע כמנגנוני בקרה בגוף, דיברו החוקרים וורלה ומטורנה מצ'ילי כבר לפני יותר משלושים שנה. הם טבעו את המונח אוטפויזיס Autopoiesis המתאר את התהליך בו מערכות מארגנות את עצמן מתוך אי-סדר ויוצרות מערך רשת מגיב, מכלכל את עצמו המאפיין חיים 
ואם ביולוגיה היא עכשיו מוקד הקשב שלנו, מטרת המאמר הזה היא להפנות תשומת לב לתחום ביולוגי מסוים – הרפואה הסינית שכמו שכבר הצעתי בעבר, ניתן להתייחס אליה כאל תיאורית מידע 
הגדרת הצ'י (מונח היסוד של הרפואה הסינית, הזורם ברשת המרידיאנים ומווסת את שלומותנו, היא מקבילה באספקטים רבים למונח האוטופויזיס. 

סיגנלים וזרימה ברפואה הסינית 

התכונות הרלבנטיות של הרפואה הסינית למערכות מידע: 
א- הכל נקבע על פי יחסי גומלין אינטראקטיביים ולא על ידי סיבה ותוצאה. 
ב- חשיבה ליניארית מחייבת פירוק המערכת לחלקים שכבר אינם רלבנטיים למערכת השלמה. גישת 
הפילוסופיה הסינית לעומת זאת, היא להתייחס למערכת בצורה פרקטלית, זיהוי מבנה פרקטלי נותן כלי להבנת המערכת בכל הרמות הנלמדות. יין ויאנג [או חמשת האלמנטים wu-hsing יכולים להיחשב מהיבט זה כפרקטלים. 
ג- מטרת הרפואה הסינית היא לאפשר זרימה לא מעוכבת של צ'י – מידע, בגוף והמחלה מוערכת על פי מידת החסימה של זרימה זו. 
ד- המערכת (גוף או רשת) רגישה למגוון הפרעות, אפילו מזעריות, ראו אפקט הפרפר. 
ה- הטבע הדואלי (מחייה או פוגע) של הצ'י מתאים לתכונה הבסיסית של סיגנל במערכת תקשורת. סיגנלים, כמו שהראה אמוץ זהבי, חייבים להכיל בתוכם אלמנט מכביד כדי להבטיח את אמינותם. למשל, הרוצה להפיץ מידע על עושרו צריך להפגין את זה על ידי רכישת תכשיטים יקרים או מכונית מפוארת, סיגנל כזה מכביד על המשתמש בו וכך אינו ניתן לשימוש למי שאינו עשיר. בסמנים ביולוגיים אפקט כזה ניתן להשגה על ידי רעילותם או הנזקים שהם עלולים לגרום בגוף אם לא ינוהלו בזהירות. 

מערב פוגש מזרח
 
בשנות השבעים של המאה העשרים צמח במערב שדה מדעי חדש – כאוס וההסתכלות הרציונלית/מכניסטית של העולם המודרני/מערבי, הנשלט על ידי חוקי סיבה ותוצאה, קרסה. למרבה הפלא תפיסת העולם הפוסטומדרנית מתאימה הרבה יותר לפילוסופיה המזרחית בה כל אלמנט משפיע ומושפע על ידי משנהו. למשל, עבודתו של ולדימיר גונתר על מודל כאוטי של מערכות פיזיו-כימיות הובילה לתבניות דומות למנדלות ההודיות. בנוסף אין זה קשה להבחין בין תכונות הרשת של האינטרנט ובין הגדרתו של טד קפצ'שוק את הרפואה הסינית כרשת שאין לה טווה. האם המרידיאנים הם רשת החיים? האם נקודות האקופונקטורה המרכזיות הינן hubs – טבורי הרשת הזאת? 

פיצוח תבניות המידע הסיניות יאפשר לנו לצלול למרחבי המידע של הרפואה הסינית ובו זמנית גם להבין ארגון מערכות מידע בכל תחומי תרבותנו. כדי להבהיר את הפוטנציאל הגלום בדרך האינטגרציה, מובאת כאן לדוגמה תבנית התכנות הביולוגי שפתח מוריס מוסט מצרפת. המודל (גרף 1) מבוסס על 8 שלשות בינריות (טריגרמות – kua) שהן אבני הבניין של תבנית הפקואה הסינית וכמובן האי צ'ינג. המודל הבינרי של 0, 1 מקביל לסימנים הסיניים של יין ויאנג], ובהיבט הזמן הם מייצגים שני מצבים: זורם בקצב קבוע או מואץ. כל אחת משמונה הטריגרמות מייצגת מערכת פיזיולוגית אחרת ומטרת האקופונקטורה היא לאפשר זרימת מידע חיוני במערכות אלה. 
אפשר להתבונן על עבודת הרופא הסיני כאל העברת מידע מהחוץ אל תוך הגוף בעזרת מוליך – מחט האקופוקטורה. כדי לפזר את המידע הרלבנטי ביעילות אל מערכות הגוף, סימנו הסינים רשת מרידיאנים המייצגת קווי מיקום זמינים של מעבר מהעור אל הנוזל הבין רקמתי ועל כיווני הזרימה האפשריים ניתן ללמוד מגרף 1. פיתוח המודל יחד עם שילוב היבט תלת מימדי של אנרגיה- מבנה-תנועה הובילו להבנת ההתפתחות הנוקלאוטידים וחומצות האמינו ומאפשרים לשים לב להקשרים חדשים בינהם 
גישות כאלה ואחרות, כמו יישום מודל חמשת האלמנטים לתבנית תקשורת של מולקולות מידע כמו חנקן חמצני Nitric Oxide או תקשורת ברשתות אינטרנט יכולות להיות עתירי פירות ולרמוז שהגיע הזמן למחשבות רשת ללמוד מהפילוסופיה המזרחית. 

סוף דבר 

מדענים במערב כבר יודעים שמידע בלבד יכול להספיק לניהול אירגונים מורכבים, לאו צה הפילוסוף הסיני כתב בטאו טה צ'ינג כבר לפני יותר מ- 2000 שנה שהעולם מנוהל על ידי לתת לדברים/רעיונות להשלים את מסלולם ולא על ידי התערבות [הרופא הסיני לוני ג'רט ממסצ'וסטס מסביר שהטאו הוא כמו נהר שמימיו כל הזמן גואים והטאו טה צ'ינג הוא מדריך הישרדות המסביר שדרך מידות טובות נוכל לתעל את הזרם ולמנוע את ההצפה 

אולי נצליח ללמוד מהפילוסופים הסינים שניסיון לשלוט במידע הוא מסוכן בעוד שעזרה לזרימתו ללא מחסומים תביא לנו שמחה. 

מידע על מחקרים נוספים באתר d65252.u30.secured.co.il/a.asp

סימוכין למאמר זה באתר d65252.u30.secured.co.il/a.asp
Izun.Tmura@gmail.com