לאלף את השור

Lao tzuקאוצינג או בשמו האחר "אימון" נהוג היה בסין כבר בתקופת העת העתיקה. הוא כלל שיטות מגוונות והתבסס על פילוסופיות חיים שונות. תחילתו של תהליך אימון הוא כאוס גמור, המשכו מלחמה ומאבקים ואחריתו בתובנות עמוקות המולידות ריקות וחמלה כלפי הטבע האנושי וכלפי העולם.

ישנו משל נפלא המתאר את מסעו של האדם לעבר ההתפתחות רוחנית – "משל השור" (או בשמותיו הנוספים: הפר או התאו). מקור המשל הוא במאה ה-12 לספירה הנוצרית בשושלת סונג אשר בסין. בציור מפורסם מאוד נראה הפילוסוף לאו צ'ה רוכב בנוחות רבה על גבו של פר. השימוש במטפורה של הפר בתמונה מייצג את עולמם ועבודתם של האיכרים בשדה בתקופה העתיקה. השור הוא בהמה קשת עורף – קשה לרסנה או לאלפה.

משל הפר מופיע בעשרה ציורים (המלווים פעמים רבות בפואמות), שעם השנים עברו גלגולים שונים. התמונות מתארות בדרך פשוטה וויזואלית את התהליך שעובר הרועה בביתו, מחוץ לבית ובנפשו. זהו תהליך של חיפוש העצמי המלווה גם בחיפוש השור האובד. השור מייצג תהליך של עשרה שלבים שעל בני האדם לעבור בדרכם לקראת צמיחה אישית וצמיחה רוחנית.

עשרה שלבים: 

ציור ראשון – ערפול וחוסר הבנה.
תחילתו של המסע היא בנקודת משבר ובבלבול גדול. הדברים אליהם הורגל האדם בעבר אינם מספקים את צרכיו יותר והוא זקוק לשינוי. עליו לנטוש את ההווה הקיים והידוע ולצאת לדרך חדשה ולא מוכרת.

ציור שני – הופעה של משהו חדש. 
הרועה מזהה עקבות חדשות בחול המובילות לכיוון ולדרך שאינו מכיר. במצב החדש רב המכוסה על הגלוי. שלב זה מעיד על הסמנים שאנו מקבלים בתהליך החיפוש. את הסימנים אנו איננו יודעים עדיין לפרש.

ציור שלישי – זנב השור. 
הרועה מתחיל לזהות פרטים ולראות את זנבו של השור אך התמונה עדיין איננה ברורה דיה. השור עצמו איננו נראה, הוא חמקמק ולא ברור, ממש כמו מצב תודעתו של הרועה.

ציור רביעי – הרועה לוכד את השור. 
לכידת השור מעוררת מאבק. המאבק הוא מטאפורה למאבק שעובר אדם במהלך החיפוש העצמי ובדרך למציאה. הרועה, למעשה, נאבק עם התכנים שלמד על עצמו.

ציור חמישי – מציאת האבידה. 
באמצעות שימוש בשליטה ובכוח מצליח הרועה לתפוס את השור. בשלב זה מצא הרועה את מה שחיפש לעצמו. השלב הזה מסמל מסע של מלחמה פנימית והתעוררות ספק גדול.

ציור שישי – הרועה שב חזרה רכוב על גבו של שור צייתן.
בתמונה השישית יושב הרועה על גב הפר כשפניו נוטות מעט הצידה. הוא אינו רואה את הדרך אך מנגן בחליל. הרועה משיג את הניצחון ואת ההנאה לאחר שוויתר על הניסיון לאלף את השור. הוא ויתר על השימוש בכוח ועל ההסתכלות לאחור והחל לסמוך על השור שייקח אותו חזרה לביתו. הדרך לצמיחה מלווה בויתור על ההתנגדות ועל העבר, וביכולת לסמוך על התנועה הטבעית ועל הדרך.

76147-פר סיני 004שלב רביעי – המאבק

ציור שביעי – הרועה שב לביתו בלי השור. 
לרועה אין עוד צורך בשור לאחר שמצא את הדרך הביתה. בשלב זה משתחרר האדם מכבליו ומהצורך בעולם החומרי. השחרור נמצא הן בחוץ והן בבית. הפנים והחוץ הופכים לאחד.

ציור שמיני –ציור ריק בו לא מופעים הרועה והפר. 
המציאות הופכת לריקה ממשמעות. הוויתור על הפר מלווה בויתור על העצמי.

ציור תשיעי – תמונת טבע. 
הניגודים נעלמים. הרועה מתמזג עם היקום כולו. הוא מתאחד עם מקור הכול ועם פשטותו של הטבע.

ציור עשירי – הרועה שב לשוק נושא עימו שק מלא. 
הרועה שב אל המקום בו החל מסעו. הצמיחה עדיין לא הסתיימה. לרועה אין מקום לברוח אליו והוא מחליט לשאת באחריות לגורלו. הוא מתרועע עם בני אדם ומנסה להעביר להם את הידע שרכש. זוהי התחלה חדשה, ובמילים אחרות של הפואמה כפי שתרגמה סטפני וואדה: "חנות של יין ושוק הפכו בודהה והארה עבורי".

החזרה אל נקודת הראשית יוצרת משמעות חדשה: 
למעשה, דבר לא אבד מעולם אז למה היה צורך בחיפוש?