חדש! בביתי יש צ'י – ציפור

עודי חוככת על מה יהיה הפוסט החודש 
לפתע  נזכרתי שהמאסטרים הסינים
כתבו פנג שואי בשירים קצרים
לכאורה זה נדמה כמידע נסתר שנועד להגן   
ולהסתתר מקפריזיותו של הקיסר
והנה היום כשאין ממה לירוא
מקיסרים כאלה ואחרים
מה נעים לשוב לשורש הפשטות המינימלית
של המידע העמוק
שנראה מורכב
רק למי שתודעתו מוגבלת
ואם הדברים באמת פשוטים
לא  אכביר במילים

להלן שיר ספונטני על צ'י (אנרגיה) של  בית

בבית שלי יש צ'י-ציפור

 

ריבוא שכבות של צ'י יש בבתים
בשיפולי החדרים, בתצוגת הפתחים
במבואות הריקים, החשופים והעמוסים
בחללים המוארים ובמסדרונות החשוכים,
רב שכבתיות  של צ'י
הקירות וצ'י הרצפות,
כל הרגשות, המאווים, הפצעים
ההדחקות, הכמיהות, המאבקים
והתשוקות הנסתרות
חיים בדחיסות, בתנועה ובזרימה
מכל פתחי השמיים האדם והאדמה
בכל צורה, צבע, מקום, זמן,
רב מימדיות הצ'י ומעבר
דרך בני הבית ובעליו
הנחגגים בסביבה
מרחיקה ומגנה.

בכל חדר משתקף הבית
ובכל בית משתקפים דייריו
באין מילים
במה שנראה ובעיקר במה שלא

בכל אדם משתקף הבית,
ודרכו משתקפים
דייריו
ואורחיו
ובדידותו
וניבט היקום כולו

כשאדם גר בבית הוא מתרגל ונאחז
בצ'י המוכר עד שנהיה לו צפוף
נלכד בצ'י הדחוס
אי פעם, מתקשה להבחין
מה כן שלו ומה לא
שוב ושוב נופל וקם
לא בנוח עם עצמו בביתו
תוהה
האם לעבור בית? להרוס? לשפץ?

כל אחד יכול לבנות לו בית חדש
עם או בלי להרוס את הישן
מותאם לרטטי חליפתו
כשהוא יבחר להבחין
בצ'י המשתנה ללא הרף,
שאינו מבקש שליטה,
באוצרות של הרמוניה
מהלב הפתוח לרווחה
שלא מבחין בין טוב לרע
אלא בצלילות, בקלות
ובכוונה טהורה,
כצ'יפור המחכה שנבחין בה
לפרוש כנפים אל החופש

אנשים מתעסקים
שוב ושוב בבתים
באינספור צורות וגדלים,
בביתם מתעוררים
לשוב הביתה
לשוב לעצמם

והנני מסייעת להפיל קירות,
לשפץ, לחדש, להרחיב עוד ועוד
ולבנות מחדש

 

אסיים בדברי לאו צ'ה

בספר הדאו- ספר הדרך והסגולה
(תרגום דן דאור ויואב אריאל, עמוד 130):

"הצ'י הזה אי אפשר לעכב אותו בכוח
אבל אפשר להשקיטו באמצעות הסגולה
אי אפשר לקרוא לו בקול
אבל אפשר לקדם את פניו בהתכוונות
כבד, שמור אל תאבד
לזאת יקרא גיבוש הסגולה
בהתגבש הסגולה תופיע התבונה
ורבוא הדברים יושגו במלואם"